יזמים ואורחים יקרים,
ברוכים הבאים אל ועידת "פונים אל המחר".
אנו גאים להעניק בוועידה ביטוי לתוצרת המדהימה של מוחות ישראלים אשר לא מפסיקים לרגוש, לרגש ולחדש. הנכם בנותיו ובניו של עם אשר מתנהל משחר ימיו בחוסר שקט. עם שאינו מסתפק בקיים. מורד בעוול וחותר להשפיע ולעצב את המחר שלו.
בליבי אני מזדהה עם הדחף המפעם בכם ואינו נותן מנוח - לשנות, ליצור, לגלות חופים חדשים, להמריא אל מחוזות שטרם נודעו. יום העבודה שלכם הינו קריאת תגר מהדהדת כנגד רוחות של ייאוש, דשדוש, שגרה ואובדן דרך.
המחר ממתין לכם קצר רוח - לכשרון שלכם, להמצאות, לדמיון ולחוצפה.
ישראל מוקירה את תרומתכם. יצירי תבונתכם מהסדנא, מהמעבדה, מהשדה ומבית האולפנא – מפליגים ברחבי הארץ, פורצים ומותירים רישומם בעולם כולו. אין שום יחס בין הקוטן הגיאוגרפי של ארצנו וגודלו של החזון שאתם מובילים. ההישגים שאתם קוצרים נוטעים בנו רוח אופטימית ואמונה עזה כי המחר של כולנו יהיה טוב ומרתק יותר.
אנו גאים בכם,
שמעון פרס
נשיא מדינת ישראל

אורחים יקרים,
אנו שמחים שבחרתם לקחת חלק בוועידת הנשיא “פונים אל המחר”, ועידה ראשונה מסוגה אשר כול כולה ממוקדת במחר ושתמצית עניינה:כיצד ניתן לעצב עתיד טוב יותר לעם היהודי, לישראל ולעולם כולו. בימים הקרובים תשתתפו באירוע מאתגר אשר יהווה תחילתה של מסורת ארוכת שנים.
תערוכת "מרחבי המחר", אשר תלווה אותנו במהלך כל ימי הוועידה, נועדה גם להצדיע ליזמים מופלאים וגם לסמן כיוון ולאותת על מחויבות. אנו מבקשים לעודד עשייה שתבטא חדשנות, מחשבה רעננה ויוזמה שתשפיע על המחר שלנו.
הדפים שלפניכם נועדו לתעד את המיצגים המלהיבים המוצבים ברחבי הוועידה, ולאפשר הצצה אל עולם המחר ולהמצאות שישנו את עתידנו. הפיתוחים שלפניכם הנם פרי יצירתיות, חזון ותעוזה של יזמים ישראלים. אנשים נפלאים ההולכים בדרך שסללו קודמיהם - ישראלים שכבר הפכו חלום למציאות: ה-ICQ, טיל החץ, הטפטפות, ועוד המצאות רבות ומרתקות שכבר הקנו לישראל הכרה עולמית כמדינה קטנה המצמיחה מוחות גדולים.
תערוכת "מרחבי המחר"מבטאת את ההיגיון הפועם בלבה של הוועידה- אנחנו רוצים להבין את המגמות המשפיעות של פניו של המחר, אנו שואפים לבחון כיצד ניתן להטביע חותם על העתיד לקרות, אך אנו לא מסתפקים בכך. אנו מבקשים גם לפעול ממש כדי לעצב הלכה למעשה את עולמנו. לכן אנו מוקירים את מפעלכם ואת היותכם אנשים של חלום מעשה, אנשים שההווה שלהם הוא לטרוח על המחר.
בברכה,
עו”ד ישראל מימון, יו”ר
ועדת ההיגוי
ועידת נשיא ישראל 2008

ישראל ידועה כאחת המדינות המובילות בעולם במספר הפרסומים האקדמיים לנפש, ביזמות ובהשקעות במחקר ופיתוח. תערוכת "מרחבי המחר", במסגרת אירועי שנות ה 60- למדינת ישראל, מדגישה ומדגימה את הנפש היזמית הישראלית במגוון עצום של תחומים: רפואה וביוטכנולוגיה, איכות סביבה, חקלאות ומים, תחבורה, מערכות מידע, הייטק ותקשורת.
הקריטריונים לבחירת המיזמים התבססו על ישראליותם, החדשנות הטכנולוגית, היותם בשלב יישומי מתקדם ופוטנציאל ההשפעה שלהם על המחר הישראלי או העולמי. בנוסף למיזמים הטכנולוגיים, הוחלט לתת במה גם למיזמים חברתיים, התורמים להוויה הישראלית כחברה פלורליסטית, קולטת עלייה ורבת פנים מבחינת מוצא ודת.
לוועדת השיפוט הגיעו למעלה מארבע מאות מיזמים, ועל חבריה הוטלה המשימה הכל-כך קשה לבחור רק שישים מהם כמניין שנות עצמאותה של ישראל. יש להדגיש, כי מיזמים רבים שלא נבחרו נמצאו ראויים או אפילו פורצי דרך, אלא שהיו בשלב מוקדם יחסית ולא עמדו בקריטריון הישימות. אין לנו ספק, כי עוד נשמע עליהם בעתיד הקרוב וחלקם אף יעצבו את המחר של שנות השבעים למדינה.
אנו גאים להציג בפני משתתפי ועידת הנשיא “פונים אל המחר” את שישים המיזמים שנבחרו, ושאנו מאמינים כי יעצבו את המחר של כולנו. אני מקווה כי תיהנו לראותם ולקרוא עליהם בתערוכה ולאחריה.
ברצוני להודות לחברי ועדת השיפוט – פרופ, רבקה כרמי, ד”ר מיקי הרן, פרופ’ איזי בורוביץ ומר מייקי יואלי על השעות הרבות שהשקיעו בהתנדבות ועל המעורבות והאיכפתיות. אני מודה על הכבוד ועוד יותר על ההנאה, ליטול חלק בפרויקט מדהים זה.
בכבוד רב
פרופסור יצחק פטרבורג
יו”ר ועדת השיפוט

מאז ומתמיד שזורים תולדות ימי העולם בשמותיהם של הוגים, אנשי חזון, מדענים וממציאים יהודים שהטביעו את חותמם על חייהם של אומות ואנשים, חוללו תמורות ושינו למעשה את פניו של העולם.
רישומם של אישים אלה ניכר בכל תחום: בהגות החברתית, בתרבות, בפילוסופיה, בדת, במדע, ברפואה, בתעשייה, בטכנולוגיה. ועם זאת, למרות ריבוי התחומים והשוני ביניהם, דומה כי יש חוט מקשר בין כל אותם אישים: הם חיפשו עתיד טוב יותר, צודק יותר, מוסרי יותר, משוכלל יותר ומועיל יותר לעולם כולו.
מסכת ההישגים של האישים היהודים קיבלה משנה תוקף עם הקמתה של מדינת ישראל.
מאז היווסדה של המדינה נהגו ונוצרו כאן מאות המצאות שהפכו שם דבר בעולם כולו ותרמו תרומה מכרעת להתפתחות המדע, החקלאות, הרפואה, עולם הטכנולוגיה ועוד:
מעגבניית השרי ועד הצ'ט של אי.סי.קיו. מהטפטפות של "נטפים" ועד התרופות פורצות הדרך של "טבע".
בשישים שנות קיומה הפכה מדינה קטנטנה, דלה במשאבי טבע ונתונה באיום קיומי תמידי ליצרן ענק ומוביל של רעיונות, טכנולוגיות ומחקרים שהתפשטו וקנו אחיזה ברחבי העולם ותורמים לעתיד טוב יותר. אין שום מקבילה בעולם ליחס שבין מספר התושבים וגודלה של המדינה לבין השפעת הרעיונות שנוצרו בה על העולם כולו. אין עוד מדינה בסדר הגודל של ישראל שיכולה להתגאות בתרומה כה מכרעת של רעיונות, פיתוחים וחידושים.
היסטוריה ומציאות זו הניעו את הנהלת וועידת הנשיא: “פונים אל המחר” לצאת ולחפש את הרעיונות החדשים ואת האנשים שמאחוריהם. לתור אחר המיזמים הנוצרים ממש בימים אלו ברחבי מדינת ישראל ואשר עשויים להיות הרעיונות, הטכנולוגיות והמוצרים הבאים שיתרמו לשינוי פני העתיד.
משימות רבות עומדות בפני הרוצים לשנות את המחר: הצורך למצוא פתרונות של אנרגיה חילופית, שימוש מושכל יותר במשאבי הטבע, הארכת תוחלת החיים של האדם לצד שיפור איכות החיים שלו ועוד. כמעט בכל האתגרים הללו ניתן למצוא מיזמים ישראלים מרשימים בהם טמון פתרון או הבטחה לעתיד טוב יותר.
צוות גדול של מומחים התגייס לסייע לנו באיתור וסינון הרעיונות הבשלים ביותר בישראל.
רעיונות אשר כבר נמצאים בשלב יישומי כזה או אחר, רעיונות אשר יעילותם או ישימותם כבר הוכחה. רעיונות שיש בהם בכדי להציג פתרון אחר, ייחודי, פורץ דרך, לבעיות ולאתגרים שבהם הם עוסקים.
מתוך מאות רבות של רעיונות כאלה אשר הוגשו לוועדת השיפוט, נבחרו שישים. הבחירה לא היתה קלה. בפני הוועדה עמדו רעיונות רבים ומבריקים, אשר מאחוריהם ניצבים יזמים העושים לילות כימים בניסיון לפצח את הבעיות עימן מתמודד העולם, ועושים כל מאמץ כדי להוליד את הרעיון המנצח: הפיתרון שיהיה אפקטיבי וישים כאחד.
שישים הרעיונות שנבחרו הם מקבץ מאפיין של אותם רעיונות ומיזמים. הם מאפשרים היכרות גם אם על קצה המזלג - עם "המוח היהודי" בן ימינו ועם העשייה הישראלית הסוללת ללא הרף דרכים חדשות ויצירתיות במגוון של תחומים. אנו מאמינים שבין הרעיונות שנבחרו יש כאלה שיכולים להביא לפריצת הדרך הבאה. כאלה שיכולים לחולל תמורות ומהפכות בישראל, בעולם היהודי ובעולם כולו.
השאיפה לעתיד טוב יותר, למציאת פתרונות לבעיות המחר ברמה הישראלית, היהודית והעולמית משותפת לכל באי הכנס. היא גם משותפת לעשרות אלפי יזמים, הוגים, חוקרים, מדענים ותעשיינים ישראלים המשמשים חוד החנית של העשייה הישראלית כולה. בהם טמון סוד כוחה של מדינת ישראל ומקור חשיבותה לעולם כולו, כערש יצירה של עתיד טוב יותר לעולם כולו.

ועדת השיפוט המקצועית הורכבה מחמישה מומחים ישראלים בתחומם אשר התנדבו לקחת חלק בתהליך בחירת שישים המיזמים לתערוכת "מרחבי המחר".
ועדת השיפוט הורכבה מהחברים הבאים:

יו"ר הועדה - פרופסור יצחק פטרבורג
יזם ואיש עסקים. לשעבר נשיא ומנכ”ל סלקום, מנכ”ל שרותי בריאות כללית ומנהל המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה בבאר-שבע. רופא, בוגר ביה”ס לרפואה הדסה, ירושלים, ומומחה ברפואת ילדים ובמינהל רפואי. בעל תואר דוקטורט במינהל מערכות בריאות מאוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, ומסטר במערכות מידע מביה”ס לכלכלה (LSE) לונדון. בעל מינוי אקדמי כפרופסור בביה”ס למינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרופסור ישראל (איזי) בורוביץ'
יו”ר מועצת המנהלים של “אל על”, סגן יו”ר מועצת המנהלים של “כנפיים אחזקות” ויו”ר מועצת המנהלים של “נתיבי איילון”. פרופסור בדימוס למחשבים ומערכות מידע בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, חבר דירקטוריון וממקימי המרכז הבינתחומי בהרצליה, חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת הפוליטכניק בניו-יורק. חתן פרס ע”ש הוגו רמניסיאנו לכלכלה לשנת 2005 באוניברסיטת תל אביב. מעורב בפעילויות רבות למען הקהילה ומחברם של מספר ספרים.

ד"ר מרים (מיקי) הרן
עומדת בראש ההתמחות באיכות הסביבה לתלמידי מאסטר במנהל עסקים בקריה האקדמית אונו. משמשת יועצת לחברות שונות. בין השאר, משמשת יו”ר “שותפות תל-אביב לוס אנג’לס”, חברה בוועדה הציבורית של “מעלה” וחברת דירקטוריון של החברה לשירותי איכות סביבה. לשעבר מנכ”לית המשרד לאיכות הסביבה. קודם לכן עבדה בתעשייה ובאקדמיה, בין היתר כעוזרת בכירה למנהל המרכז למחקר יישומי באיכות הסביבה בהאנטר קולג’ בניו יורק.

מר מייקי יואלי
סמנכ”ל מכון היצוא ומנהל החטיבות לפיתוח עסקי בינלאומי ולפיתוח עסקי של ענפי תעשייה הטכנולוגית. בעל ניסיון ניהולי של למעלה מ 25- שנה בחברות טכנולוגיות הפועלות בשוק הבינלאומי, עם התמחות בהקמה, גיבוש אסטרטגיה, ניהול ו”הזנקה” של חברות הזנק טכנולוגיות; ניהול כללי של חברות טכנולוגיות; פיתוח עסקי וייעוץ אסטרטגי וניהול השיווק הבינלאומי למגוון חברות טכנולוגיות. בעל תארים ראשונים בהנדסת אלקטרוניקה ובמשפטים ותואר שני במינהל עסקים.

פרופסור רבקה כרמי
נשיאת אונברסיטת בן גוריון בנגב ומחזיקת הקתדרה ע”ש קרן קרייטמן לגנטיקה פדיאטרית. חברה ויועצת בוועדות וארגונים מקצועיים וציבוריים, חברת מערכת וסוקרת מדעית של כתבי עת וקרנות מחקר בינלאומיים. מעורבת בפרויקטים למניעת מחלות תורשתיות בקהילה הבדואית בנגב. מחקריה בתחום זה הניבו תיאור של 12 גנים חדשים ו- 3 תסמונות גנטיות חדשות (כולל תסמונת שנקראה על שמה). היתה שותפה ליוזמה הביוטכנולוגית באוניברסיטת בן-גוריון.

בעקבות ה"קול קורא" אשר פורסם בכלי התקשורת, התקבלו מאות פניות מיזמים ובעלי חזון ממגוון תחומים רחב אשר ייצגו כיוונים שונים של חדשנות, יצירתיות רעיונית, מקוריות והגדרת שינוי חשיבתי ביחס אדם לאדם.
שופטי הוועדה בחנו כל מיזם, תוך התדיינות מקיפה האומדת כל מיזם כנגד תחום התמחותו, מידת חדשנותו והשפעתו על עיצוב המחר.
בחירת שישים המיזמים הסופיים הייתה קשה. ללא ספק, העשייה הישראלית נמצאת בחוד חנית ההמצאה והיזמות העולמית. אי לכך, המיזמים שנבחרו להציג בתערוכה ולקחת חלק בועידת הנשיא “פונים אל המחר”, משקפים את המגמות הפועלות בעולמנו וישרטטו את פני העתיד.

תודה מיוחדת למכון הייצוא
תודה מיוחדת לאיגוד קרנות ההון הישראלי (IVA)
תודה מיוחדת למדען הראשי של משרד התמ"ת
תודה מיוחדת למדען הראשי של משרד המדע, התרבות והספורט
תודה מיוחדת לחברת פרומרקט על הפקת התערוכה